ליליאן קריצר

בוגרת לימודי MBA במנהל עסקים (מטעם שלוחת דרבי בישראל), BA בסוציולוגיה ומדעי המדינה (מטעם אונ' בר-אילן), קורס הנחיית קבוצות (במכללת גישות), קורס פו"מ (כקצינה בכירה בחיל חינוך בצה"ל), הכשרת מאמנים למצוינות (באמושיין) ולימודי תעודה מגוונים.

בעלת רקע עשיר בניהול תקציב, פיתוח ותפעול צוותים, הובלת שינוי בארגון, שיתופי פעולה בין ארגוניים, ניהול פרויקטים, תפעול והפקה, פיתוח תוכניות הדרכה ויחסי ציבור.

מחזיקה בניסיון רב, באימון עסקי ואישי, ליווי צוותים והנחיית סדנאות במסגרות שונות ובקרב ארגונים חברתיים, קהילתיים ועסקיים.

 

סיפור אישי

פעמים רבות במהלך חיי, נדרשתי ללמד את עצמי כיצד להתארגן מחדש מול משימה, אירוע או חלום בכדי להביא אותם לידי מימוש. בדרך, מבלי משים מצאתי את עצמי עושה אותו דבר לבני משפחה וחברים. הכלים שאספתי באופן טבעי לאורך השנים, הפכו להיות חיוניים במיוחד לאחר שבני ובעלי נקלעו לתאונת דרכים קשה. בשנים שלאחר התאונה, הכלים הפכו לתובנות, התובנות הפכו לדרך חיים המאמינה כי הגשמה וביטוי עצמי הם כלים המזינים את הנשמה והנפש ומאפשרים להתמודד עם כל מכשול ולהצליח. כך, בניית עסק או ניהול עובדים קשורים לדרך בה התובנות שלנו כלפי עצמנו נמצאים באיזון עם המציאות המפתיעה והמאתגרת.

התחלתי את דרכי כמאמנת כשהבנתי שהכל אפשרי במרחב חיינו. 

בשנת 1999, בעודי עסוקה בשגרת היומיום התקבלה שיחת הטלפון שבה גיליתי שחיי השתנו. "הייתה תאונת דרכים! הבן שלך בשניידר ובעלך בבית חולים השרון!". טסתי לבית החולים. בחדשות שמעתי שילד בן 3 נפגע במצב אנוש בתאונה. הסתבר לי שזה הבן שלי. בעלי ושותפי לחיים, נפצע אף הוא בצורה קשה. ביממה הראשונה, העריכו שסיכוייו של בני לחיות קלושים.

במציאות החדשה אליה נקלעה משפחתי, באחד המסדרונות, על אחד הקירות האפורים פגשה עיני משפט מיוחד שהיווה עבורי ציון דרך והצצה לחלון שנפתח לדלת על החיים מזויות נוספות. "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים". הרב קוק נוהג היה בכל חודש לשלב פתגם בלוח השנה העברי שאותו חיבר, הפתגם הזה מופיע בשנת תרע"ה, בראשיתו של חודש חשוון. היום אני יודעת שהחיים ואיך שנתייחס אליהם תלויים בנו, בדרך בה אנחנו בוחרים לראות אותם, בדרך בה נתייחס אליהם.

חצי שנה אחרי התאונה, בניגוד לכל התחזיות, בני התעורר. חצי מפלג גופו העליון משותק והיכולות התפיסתיות שלו נפגעו, יחד עם זאת, היום הוא ילד שמח ומלא חיים.

שנים רבות התדיינו בבתי משפט. גיליתי את הצורך החיוני כל כך בהכנה מנטאלית כשעליתי להעיד. 'קפאתי'. לא הייתי ברורה, הייתי מבולבלת ולא ידעתי מי אני אמורה להיות ואיך לומר את הדברים. למדתי על בשרי איך אפשר להתמקד במטרות העצמיות, ואיך ההתמקדות הזו עוזרת לאחרים להרתם לטובתך.

התאונה וההתפתחות האישית-מקצועית שצמחה מתוך האימון לימדו אותי כי אדם באשר הוא, יכול לבחור מי הוא יהיה, איך הוא יעשה את זה וכמה אנרגיה הוא ישקיע בכך. העובדה שבני מסוגל להתקדם על אף הקשיים, מוליכה אותי בכל דבר שאני עושה, חיזקה בי את האמונה שלכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו להתקדם הלאה, לכל אחד, כמו גם לי, יש מקום בלב – ה"אני". עד כמה שאנחנו דומים, כל אחד מאיתנו צועד בדרך שלו. לכל אחד my Way של עצמו. ההבנות הללו מלאו אותי בפתיחות ואהבה כלפי אנשים והיום אני מאמינה בלב שלם שאנשים הם גדולים בדרכם. הם יודעים מה טוב להם, כך שהתפקיד שלי הוא להפגיש אותם עם עצמם ועם רצונותיהם האמיתיים שבאים לביטוי בחייהם העסקיים והאישיים.

לכן כל כך קל לי להאמין ולחיות את המשפט – כל שנבקש הוא יהי.

 

מי אני מאחורי הזהות המקצועית?

אני נשואה  ליעקב, החבר הכי טוב שלי, מעל 30 שנה. יש לנו שלושה ילדים מקסימים. בעבר, הייתי "נשואה" לצה"ל כ-25 שנים. מלאתי תפקידי חינוך בכירים והשתחררתי בדרגת סא"ל.

הפריצה האמיתית שלי הגיעה אחרי השחרור. כשבעלי, שצפה ביכולת היצירתית שלי, העריך את ההקשבה וההתעניינות שלי באנשים, המליץ לי לחפש דרך משלי לממש את התכונות הללו.
היום, אני גאה בכך שיכולות אלו עומדות לטובת מאות שעות של שיחות אימון אישיות ועיסקיות בעקבותיהן אנשים הגיעו להישגים מעוררי השראה. רבות משעות אלו נערכו בשיטת "שיחת כוונות 360" (שיחת אימון רחבה שמטרתה הכנה לקראת ארוע משמעותי).